מה נכרות היום ?  אלון,  דובדבן  או  במבוק ?

בתחילת הקריירה המקצועית שלי, האופנה האחרונה אצל חוגים יודעי דבר בעיצוב פנים הייתה עיצוב מטבחים מעץ דובדבן. כשצמד המילים האלה היה מופיע ביחד – מפרט ועץ דובדבן, הייתי חוטפת גל חרדות קיומיות.
עץ דובדבן הוא זיכרון הילדות הראשון שלי. בגינת הבית שנולדתי בו, למרגלות הרי האלפים עם סלסלה צהובה מוקפת בעלות העץ, קוטפת ואוכלת לי דובדבנים בעולם שכולו טוב.

מישהו הולך לכרות עץ דובדבנים, להפוך אותו לקרשים ולבנות ממנו מטבח? אלוהים… 
אני חושבת שבדיוק שם נהייתי ירוקה במימד הרגשי. 
עץ הדובדבן פינה את מקומו עם השנים לעץ האלון. כולם רצו שדווקא ה-"אלונים" יהפכו לקרשים למטבח שלהם. אך חברים יקרים שלי, המגנים על העצים –

יש פתרון והוא נקרא במבוק. 

כמה דברים שלא ידעתם על הבמבוק:
לבמבוק לוקח לגדול לממדים שניתן להשתמש בו, כחמש שנים. הגידול נעשה באזורים טרופיים או כצמח מטהר במערכת מחזור מים שחורים, לאמיצים בלבד…( אגב, זה לא חוקי עדיין בארץ). חמש שנים במונחים של במבוק זה כלום זמן, מה שהופך את הבמבוק לחומר זמין, זול ובכמויות בלתי מוגבלות. הרעיון בגישה ברת הקיימא הוא לא לא להשתמש בעץ – ההפך! הכוונה היא שעל כל עץ שלוקחים, שותלים עץ חדש במקומו. כי כל מי שכורת עץ דובדבן ושותל עץ דובדבן חדש צריך לחכות 80 שנה עד לעץ הבא, שהוא עצמו כנראה כבר לא יוכל לקחת.

עץ הוא חומר מתחדש, אפשר לשתול ולהצמיח אותו. זה היתרון הירוק שבעץ. אבל איזה עץ ? עץ שלוקח לו 100 שנה לגדול למימדים שיהיה אפשר לעשות ממנו חצי שולחן? ממש בזבוז. לגדל עץ מאה שנה! תחשבו כמה מים, כמה השקעה, ובסוף אנחנו עושים ממנו חצי שולחן. אנחנו קונים את השולחן הזה באיקאה ב- 300 שקלים ולא ממש מבינים את הנזק שנעשה.
אז במבוק, במבוק, חברים. זהו חומר נפלא, שעם השנים משולב יותר ויותר במוצרים בשוק. הן בצורתו הטבעית והן בצורתו המעובדת. הבמבוק מחליף את השימוש בעץ ובהרבה מקומות גם את השימוש בפלסטיק.

בתחום הבניה, הבמבוק נוכח יותר ויותר בריהוט פנים וחוץ, ברצפות פרקט ודקים. כחומר גלם כפי שהוא או בצורות מעובדות כלוחות ולבידים. בארץ קיימות חברות כמו 'קנה קש' או 'ח.ג.', בהן תמצאו מגוון חמרי גלם עשויים מבמבוק לשילוב בבניה ובעיצוב. הבמבוק גדל בתנאי מים ועמיד מאד בסביבה רטובה, ולכן מהווה פתרון מיטבי למשטחים כמו אי בישול, משטחי אמבטיה ועוד. על הדרך הוא גם נותן הרגשה ומרקם של עץ, בניגוד להרגשה הסינטטית שבשימוש בתואמי קוראן (סוג של פלסטיק "מתוחכם") או תואמי אבן קיסר, שהם אסון סביבתי מסוג אחר…
ישנה אדריכלית אחת שאני רוצה להכיר לכם – היא ברשימת מסע החלומות שלי, ובונה בנינים שלמים מבמבוק בבאלי שבאינדונזיה.
בקישור הבא תמצאו כתבה על בית ספר מאד מיוחד שתכננה.
תחגגו על במבוק, זה חומר נפלא.
https://bit.ly/2LAEiT9